פסק-דין בתיק ת"א 41143-08

מבוא

1.      לפניי תביעת התובעת, ילידת 2001, בגין נזקי גוף שנגרמו לה בתאונה שארעה ביום 5.8.07 (להלן:" התאונה").

2.      התאונה ארעה בפארק שעשועים הכולל כ-20 מתקני שעשועים (להלן:" הפארק"). הפארק בבעלות ובהפעלת הנתבעת 1 - פארק ספידרמן בע"מ, חברה פרטית, (להלן:" הנתבעת"). התביעה הוגשה כנגד הנתבעת וכנגד הנתבעת 2- מנורה חברה לביטוח בע"מ שהינה מבטחת אחריותה על פי פוליסת ביטוח המכסה את חבותה בגין התאונה. (הנתבעת ומנורה תקראנה יחדיו להלן לשם הקיצור:" הנתבעות").

3.      ביום 5.8.07 בשעות הצהריים בלתה התובעת בפארק ביחד עם בני משפחתה. התאונה ארעה בעת שהתובעת המתינה לתורה לשיט בסירות ילדים באחד המתקנים. (להלן:" המתקן").

המתקן כולל בריכה בשטח של עשרות מטרים מרובעים בודדים בלבד, המוקפת משטח הליכה ברוחב של כמה עשרות ס"מ והעשוי מפלטות עץ. המשטח המכוסה ברובו במרבד דשא סינטטי, צמוד לבריכה, כפי שנראה בתצלום (נ/1). אל משטח העץ מוביל כבש באורך של כ-2 מטרים. אחד מעובדי הפארק ניצב בקצה העליון של הכבש ומפקח על כניסת הילדים לסירות ועל בטיחותם בעת שהינם שטים. בעת שהתובעת המתינה על המשטח על מנת לעלות לסירה, צנחה לפתע רגלה השמאלית אל בור שנפער במרבד הדשא ובפלטת העץ שמתחתם וכתוצאה מכך נחבלה ברגלה זו.

4.      לטענת התובעת, התאונה ארעה בגין אחריותה של הנתבעת. הנתבעות הגישו כתב הגנה בו הכחישו את חבותן כלפי התובעת לאירוע התאונה וכן הגישו הודעה לצד שלישי כנגד מר אלכס סדגורסקי, מהנדס בטיחות (להלן:" המהנדס") אשר בדק לטענתן את המתקן ומצאו כתקין.

5.      בהתאם להמלצת בית המשפט, הגיעו הנתבעות, המהנדס והתובעת להסכם פשרה לפיו ישולם לתובעת סך של 60,000 ש"ח בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 15%, מע"מ, אגרה ושכ"ט המומחה מטעמה, כשהסכום הכולל נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 13.5.10 ועד לתשלום המלא בפועל. כן הוסכם כי התשלום יבוצע בתוך 30 יום ממועד מתן פסק דין במחלוקת שבין הנתבעות למהנדס (להלן:" הסכם הפשרה").

6.      פסק-הדין ניתן לאחר ששמעתי את עדותה של התובעת, אביה של התובעת (להלן:" האב"), מר ערן פינקלשטיין ששימש כמנהל הפארק במועד התאונה (להלן:" המנהל") והמהנדס. בתום שמיעת הראיות שמעתי את סיכומיהם בע"פ של ב"כ בעלי הדין.

7.      כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור אלא אם יאמר אחרת.

דיון

מבוא

8.      הפארק מופעל מידי שנה לתקופה של מספר חודשים החל מחופשת חג הפסח. במסגרת תנאי רישיון העסק של הפארק, מידי שנה, טרם חידוש הפעלת הפארק, יש לבצע בדיקות בטיחות של מתקניו.

9.      הנתבעת, כנהוג על ידה גם בשנים הקודמות, שכרה את שירותיו של המהנדס על מנת שיבצע בדיקת בטיחות של הפארק על מתקניו. ביום 16.3.07 ביצע המהנדס את הבדיקה. המנהל התלווה למהנדס במהלך ביצוע הבדיקה.

10.ביום 16.3.07 ערך המהנדס " תוכנית בטיחות משחקיה" אשר נחלקה לשני מסמכים שונים שנמסרו לנתבעת. במסמך הראשון נקבעו הוראות כלליות בדבר אופן ניהול הפארק וכל הכרוך בו. מסמך זה אינו נדרש לצורך ההכרעה במחלוקות.

במסמך השני מפורטים ממצאי בדיקת הפארק על מתקניו. בפרק " מסקנות והנחיות" נתנו הוראות שונות באשר לבטיחות המתקנים, לרבות הוראות נפרדות המתייחסות למתקנים מסוימים מתוך כלל המתקנים. במסמך זה אין התייחסות נפרדת למתקן ומכל מקום לא הובאה ראיה האם המתקן זכה להתייחסות מיוחדת במסמך, כפי שזכו מתקנים אחרים.

בסיפא למסמך השני נכתב כדלקמן: "... השגחה יומיומית על קונסטרוקציות מתקנים והשעשועים על בעל המתקנים...תוקף בדיקה- 6 חודשים" (עמוד 2 למסמך).

11.  כאמור, הנתבעות והמהנדס הכירו בחבות כלפי התובעת, ועל בית המשפט להכריע בשאלת החבות בינם לבין עצמם.

עיקר המחלוקת שבין הצדדים הינה הן באשר למהות ההשגחה הנדרשת מהנתבעת, והן באשר לאחריותו של המהנדס לבטיחות המתקנים בהתייחס, בין היתר, לעובדה כי חלפו למעלה מ-4 חודשים ממועד הבדיקה ועד למועד התאונה. כן קיימת מחלוקת באשר לנסיבות העובדתיות של קרות התאונה.

העובדות כפי שהוכחו בסופו של יום